לירון יבוא ושיווק בע"מ נ' מוקד שניר ביטחון כלליים בע"מ

פסק דין (משלים)

1.ביום 11.10.07 ניתן פס"ד בתיק בשאלת החבות, ומאחר ונקבע באותו פס"ד כי לעניין גובה הפיצוי יש להכיל את הפיצוי המכסימלי שנקבע בהלכת גילמור, נקבע סכום הפיצוי לסכום נומינלי של 10,827 ₪ מבלי להתייחס לנזק לאשורו כפי שטענה התובעת.

2.התובעים הגישו ערעור על פסה"ד והנתבעת הגישה ערעור שכנגד, בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מיום 23.12.09 קבע ביהמ"ש המחוזי (בסעיף 11 שבו), כי החלטת ביהמ"ש באשר להגבלת פיצוי בהלכת גילמור בטלה, ושאר הקביעות נותרו בעינן. פועל יוצא מפס"ד זה הוא, כי התיק הוחזר לביהמ"ש קמא על מנת שיינתן פס"ד משלים בדבר גובה הפיצוי הכספי בהסתמך על החומר שנמצא בתיק ביהמ"ש.

3.בעקבות פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי, הוריתי לצדדים בהחלטתי מיום 6.1.10 לסכם טענותיהם לעניין הנזק בלבד בתוך 7 ימים כל אחד בהתאמה. ב"כ התובעת אכן הגיש סיכום טענותיו במועד שנקבע, והנתבעת לא הגישה סיכומיה עד היום.

4.על אף שב"כ התובעת הודיע ביום 25.1.10 כי עשה מאמצים לאתר את הנתבעת ואת בעליה לצורך מסירת החלטתי, קבעתי בהחלטתי מיום 25.1.10 כי יש לבצע ניסיון נוסף כדי לאתר בעלי המניות בחברה ולבצע מסירה שלא על ידי הדבקה. ביום 2.2.10, הודיע ב"כ התובעת כי נעשה ניסיון שני לבצע מסירה למנהלי הנתבעת, הודעה זו אף נתמכה בתצהיר השליח אשר מתצהירו עולה כי מר קליין ממנהלי הנתבעת מתחמק מלפתוח את דלתו לקבל את כתבי בי דין. בנסיבות אלה, נחה דעתי כי בוצעה מסירה כדין לנתבעת ולפיכך פס"ד משלים זה ניתן על סמך סיכום טענותיה של התובעת בלבד ובהעדר טענותיה של הנתבעת.

5.התביעה הכספית של התובעת נסמכת על שני ראשי נזק, האחד- שווי הסחורה שנגנבה ממחסני התובעת במחיר עלות ללא רווח בניכוי הסכום שבו פוצתה מחב' הביטוח. סכום זה בצירוף ריבית והצמדה ממועד הפריצה ועד יום הגשת התביעה הסתכם בסך של 692,528 ₪. השני – אובדן רווח שנגרם לתובעת בשבועיים שלאחר הפריצה עד לחידוש המלאי במחסן, סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מסתכם בסך 88,743 ₪.

6.באשר לרכיב הנזק הראשון – התובעת תמכה טענותיה בחוות דעתו של השמאי אלון ששונקין שנערכה ביום 27.10.05, וכן בתצהירו של רואה חשבון עמוס קופולביץ. התובעת אף צרפה (נספח ח') רשימת מלאי שערך מנהל התובעת בסמוך למועד הפריצה. השמאי אלון ששונקין הגיש חוו"ד מנומקת ומפורטת, השמאי נחקר בביהמ"ש על חוות דעתו, חווה"ד זו לא נסתרה ואף לא הובאו כל ראיות מצד הנתבעת לסתירת ממצאי השמאי. שמאי זה הגיע למחסן בסמוך לגילוי הפריצה, וחווה"ד נועדה במקורה לחב' הביטוח שכאמור אין לה כל אינטרס בתוצאות הליך זה, שכן ממילא הכיסוי הביטוחי היה נמוך מערך הסחורה. חווה"ד קבעה, כי שווי הסחורה שנגנבה הוא לפחות בסכום העולה לכדי 863,824 ₪. אף מביקורי במקום, התרשמתי כי מדובר במחסן גדול ורחב המכיל מספר רב של מדפים כאשר בכל מדף מאות רבות של קלטות. כפי שעולה מנספח ו', חב' הביטוח פיצתה את התובעת בסכום חלקי בסך של 213,872 ₪, ולפיכך קרן הפרש הנזק הינו 650,001 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה סך של 692,528 ₪.

7.באשר לרכיב הנזק השני – התובעת תמכה טענותיה לעניין אובדן רווח הן בתצהירו של רואה החשבון והן בנספח ט"ז שהן רשימות שערכה התובעת, המפרטות את מחזור המכירות שלה בשבועיים שלפני הפריצה ובשבועיים שלאחריה. רואה החשבון נחקר על תצהירו ועדותו לא נסתרה. הפסד מחזור המכירות בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הפריצה ועד הגשת התביעה, עולה לכדי סך של 88,743 ₪.

8.לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת בסכום מלוא הנזק, בהתאם לפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מיום 23.12.09, בסך של 781,271 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת בהחזר האגרה הראשונה והשנייה, כשסכומים אלה נושאים ריבית והפרשי הצמדה מיום ההוצאה ועד התשלום בפועל, וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח עותק מפס"ד המשלים לעו"ד תורג'מן ב"כ התובעת ולב"כ הנתבעת כפי שמופיע בתיק. עותק נוסף מפסה"ד המשלים יעביר עו"ד תורג'מן למנהלי הנתבעת במסירה אישית.

ניתן היום, י"ט שבט תש"ע, 03 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: